איך להשתמש לטובתך בכוחות מעגל השנה

"זמן הוא אשליה, אם כי ספק אם זה נכון לגבי זמן ארוחת הצהריים." – דאגלאס אדאמס

האם גם לך הכל נראה קודר יותר כשהעולם נהיה אפור?

או שאולי ההרגשה שלך היא מעבר לסתם קדרות, יותר, נאמר, שאיפה להתעטף בשמיכה ולא לבקוע משם עד שאפולו יחזיר אלינו שמש גדולה וחמה?

בשביל רובנו, העולם המחשיך מוציא את החשק לחיות, שלא לדבר על לעשות משהו. גם הקור לא עוזר. החורף מבאס כל שנה, והשנה, כשהכל ממילא בלתי נסבל, החורף הוא כבר באמת יותר מדי.

אני, למשל, ביליתי את השבועות האחרונים כשאני מרגישה מדוכאת יותר ויותר. בנקודה מסוימת עלה בדעתי שבשנה שעברה, ובזאת שלפניה וכנראה תמיד, מצב הרוח שלי צונח בתקופה הזאת של השנה. (השם של התקופה הזאת באנגלית, FALL - נפילה, מעיד על כך שאני כנראה לא היחידה.) הבנתי שבכל סתיו אני מרגישה שאני זקוקה לחופשה דחופה במקום שטוף-שמש כלשהו, שאני מתעצבנת על אהבת חיי על כך שהוא לא מוציא אותי מחיי מייד, ושאפילו החגים המוארים של התקופה לא מצליחים להחזיר אותי לעשתונותיי.

אבל דכדוך עונתי הוא לא סוף הסיפור בשבילי. ממש לא. כל שנה אני מרגישה גם שחיי מוטעים איכשהו בבסיסם. שמשהו חייב להשתנות, אבל אני לא יודעת מהו. כל חורף, אם כך, אני מוצאת את עצמי מדוכאת, מבולבלת ומיואשת, אבל לפחות אני יודעת עכשיו שזה ככל הנראה זמני, ושאני אעבור את זה. כנראה.

הבחנתי גם שלדכדוך החורפי, בדומה לשאר העונות הבאות בעקבותיו, יש כנראה תפקיד.