"היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" –
מהטמה גנדי
גם את החיים שלך הקורונה הפכה לגמרי?
עד כמה שהיינו רוצים להתעורר ולגלות שסרט האימה
בו אנחנו חיים לאחרונה הפך לסרט מדע בדיוני לא אמין במיוחד, המציאות בחוצפתה מתעקשת
להתקיים. היא משנה את החיים של כולנו, גם מעשית וגם תפישתית.
נראה שאנחנו חווים את סוף העולם כפי שאנחנו
מכירים אותו (ולשם שינוי, זאת לא רק קלישאה שחוקה.) מספר המושפעים, המבודדים
והחולים עולה מדי יום הן בכל העולם והן בכל ארץ כשלעצמה (להוציא את סין המסתורית).
למרות שיש הרבה דיבורים על מציאת ריפוי מיידי, שום דבר כזה לא קיים עדיין.
באמת שערורייתי.
העולם משתנה במהירות הבזק. למרות שזה נעשה על
ידי מגיפה מפלצתית, אם נלמד את השיעורים שלה בסקרנות, נוכל להפוך את העולם לטוב
יותר לאחר מכן. אולי אפילו לתמיד.
רובנו נשלחנו הביתה, בין אם לבידוד ובין אם
לשמירה על בריאות הציבור. נראה כאילו היקום מנסה להגיד לנו ללכת לחדר ולחשוב טוב
על מה שעשינו.
הנה כמה מהשיעורים שכנראה הגיע זמננו ללמוד:
1.
למה "אין חדש תחת השמש" זאת אמירה שקרית
אנחנו נוטים לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה. כשזה
מגיע למצב פוליטי מאתגר או להידרדרות של החברה / הדורות / האקלים שלנו (מחק את
המיותר), אנחנו בטוחים ששום דבר טוב כבר לא יוכל אי פעם לקרות.
השמרנות הפסימיסטית שלנו נעשית גרועה אפילו
יותר כשזה מגיע לתפישה שלנו את המציאות כמלחמת הכל בכל, עם גבולות, ארצות, ולחימה
נצחית. גם אם אנחנו מבינים שהמצב העצוב הזה מבוסס רק על הדמיון המשותף שלנו )כפי
שמראה יובל נוח הררי
בקיצור תולדות האנושות), אנחנו לא מצליחים
לדמיין אותו משתנה.
ועדיין, "שינוי בלתי פוסק הוא הדבר
הקבוע היחיד בטבע," כפי שמנסח ג'ון קנדי דין, וההיסטוריה בטובה מוכיחה
שוב ושוב.
צפייה בעולם משתנה כל כך מהר ובאופן כל כך
דרסטי בימים אלה, לפני עינינו המשתאות, יכולה ללמד אותנו ששינוי הוא אפשרי, אפילו
בקנה מידה רחב ביותר.
למעשה זאת התגלית האופטימית ביותר שאפשר להגיע
אליה. אסור לנו לתת למראה התקוע של העולם להשלות אותנו. אם הוא יכול להשתנות
ביסודיות ובמהירות אפילו על ידי וירוס, הזעיר בכל היצורים, אילו שינויים מדהימים
יוכלו ענקים כמותנו לעשות?
העולם, אם כך, יכול להשתנות מקצה לקצה על ידי
הפעולות שלך.
איזה גילוי עוצמתי!
2.
למה "כל אחד לנפשו" זה גם כן שקר
אחד הדברים המוזרים ביותר במגיפה הזאת זה שהיא
דורשת מאתנו לשתף פעולה.
ליתר דיוק, החיים שלנו תלויים בשתוף הפעולה
שלנו. בלי שתוף בינלאומי של מידע ומחקר, ובלי אנשים שמגבילים את עצמם בבית
ובבידוד, כולנו אבודים. (גם אם חלקנו לא יידונו למוות אלא לאבל.)
אמנם התלות ההדדית שלנו לא תמיד היתה ברורה, אבל
עכשיו היא ניכרת, והיא חיונית.
עם זאת, הקורונה רק חושפת מה שתמיד היה שם,
מוסתר: שכולנו מחוברים.
מחלות, רעיונות והתנהגויות עוברים במהירות מאדם
אחד לשני על פני כל העולם.
כולנו קשורים זה בזה.
כולנו משפיעים אחד על השני באינספור דרכים.
עכשיו, כשמדינות ואנשים נמנעים אלה מאלה פיזית
אבל עוזרים אלה לאלה בדרכים רבות ושונות, זה הזמן להבחין בכך שאנחנו תמיד זקוקים
אחד לשני.
כדאי שנישאר מודעים לכך גם בעתיד, ונמשיך לתמוך
אחד בשני.
כי ביחד נוכל להשיג את המטרות המרעישות, כמו
הצלת כדור הארץ המוכה שלנו, אותן אנחנו לא יכולים להשיג כשאנחנו נפרדים.
3.
צינוק זה מדכא, אז עדיף שנפסיק להשליך את עצמנו לתוכו
הקורונה מלמדת אותנו בנדיבותה לא רק על ידי
הדברים שהיא נותנת לנו, כמו שינוי ושתוף פעולה, אלא גם על ידי הדברים שהיא לוקחת
מאיתנו. קרבה, למשל.
אנחנו רגילים להתמרמר על המחוות המנומסות של
ההתקרבות. לפחות עד שנאסר עלינו לעשות אותן. רק כשאנחנו מחוייבים להפסיק ללחוץ
ידיים, להתחבק ולנשק את האנשים סביבנו, אנחנו מגלים כמה ההתנהגות הקרה הזאת לא
טבעית בשבילנו, וכמה אנחנו ממורמרים על היעדר הקרבה.
לא לפגוש את האנשים שאנחנו אוהבים, סבינו
והורינו, למשל, זה אפילו יותר גרוע. אבל הגרוע ביותר הוא להימנע מלפגוש אפילו את
האנשים שאנחנו לא אוהבים, כשאנחנו מסוגרים בבתים.
פתאום אנחנו חושפים כמה חברותיים אנחנו בעצם, מתחת
לכיסוי המיזנטרופי. אנחנו מבינים שאנחנו אוהבים חברה של אנשים, אפילו זרים. אנחנו
מגלים שאנחנו מחוברים רגשית לכל אדם שאנחנו רואים, שומעים או חושבים עליו, בלי
הבדל דת גזע ומין.
אנחנו מזהים מי אנחנו באמת, מתחת למסכות
התרבותיות והתפישתיות.
אנחנו מוצאים, להפתעתנו, שאנחנו יצורים אוהבים.
אחרי המבול נוכל להשתמש באלטרואיזם הזה כדי
לחגוג את האנשים שסביבנו, ולתמוך בהם.
בין אם אנחנו מכירים אותם ובין אם לא.
בין אם הם מהקבוצה שלנו ובין אם לא.
אז כדאי לזכור שכולנו ביחד. כולנו תלויים אחד
בשני, ובשורה התחתונה, כולנו רוצים את טובתם של כל האנשים.
4.
למה זיוף הוא גם כן שקר (כאילו, דה!)
הקורונה הביאה לנו גישה חדשנית ורעננה: פתאום
אנחנו בודקים את העובדות, ומנסים להבדיל בין אמת לבין שקר.
מפתיע, באמת.
אפילו המדיה משנה את פניה. באופן פתאומי היא
מראה מספרים ולא רק הכרזות מעורפלות. מעבר לכך, היא אפילו טורחת לבדוק את העובדות
ולעדכן אותן. מי היה מאמין?
למרבה ההפתעה, התקשורת מראיינת את האנשים
הנשכחים האלה, מומחים, בעלי-מקצוע, מדענים. אפילו אם אין להם שום רקע פוליטי.
מהפכני לגמרי.
הגיע הזמן שהמגיפה תזכיר לנו מה שאסור היה לנו
לשכוח מלכתחילה:
·
שאנחנו אחראים למה שאנחנו אומרים, עושים, ומפיצים. שעלינו לבדוק מה שאנחנו
שומעים, ולהפסיק להקשיב לאנשים שמשקרים לנו ומורחים אותנו לטובתם העצמית המהוללת.
·
שזה אידיוטי לבסס את הבחירות שלנו על סיפורים לא אמינים, לא משנה כמה
מרגשים הם עשויים להיות.
·
שאנחנו מחוייבים לאמת, כי בלעדיה אין לנו חיים.
בואו נקווה שזוהי תחילתו של עידן חדש, שבו אף
אחד לא ימציא או יפיץ פייק-ניוז או כל זיוף אחר (ואם הוא יעשה זאת, הוא יושלך
לצינוק).
בואו נקווה שזו תחילתו של עידן חדש, שבו האמת,
על כל פניה, תהיה הנר שלרגלינו.
בואו ניצור עידן חדש כזה.
5.
למה "לכל זמן, ועת לכל חפץ" גם לא כזה בטוח
ההתפשטות של הקורונה על פני כל העולם מעלה
שאלות עמוקות כמעט בכל אדם.
שינוי כזה, וסכנה כזאת, כפי שרבים חווים אותה,
גורמת לנו לעמוד בפני השאלות הגדולות של החיים. גם אם המספר הכולל של המתים לא
יעלה, הודות לירידה בזיהום האוויר, בתחבורה וברוצחים שקופים אחרים, הקטלניות
(היחסית) של המגיפה גורמת לרבים מאיתנו להיזכר שהחיים לא יכולים להילקח כמובן
מאליו.
אי לכך מעלים כמה פילוסופים פרדוקסים
אקזיסטנציאליים. אנשים אחרים תוהים מה כדאי לעשות עם שארית חיינו (שזאת בדיוק אותה
שאלה, אבל במלים קצרות יותר).
יותר ויותר אנשים סביב העולם שואלים למה המגיפה
הזאת הגיעה, ביסודו של דבר, ואילו שינויים עלינו לעשות. במלים אחרות, יותר ויותר
אנשים מתעסקים עם שאלות רוחניות, אלוהים ישמור.
לרוב במדיה החברתית, מכל המקומות
מדהים, לא?
אז עכשיו הוא זמן טוב לפחות כמו כל זמן אחר
להצטרף לאחינו בני האדם (ובנות האדם) ולשאול את עצמנו את השאלות החשובות תמיד:
·
למה אני נמצא בעולם הזה?
·
מה אני יכול לעשות כדי לעזור לו וליושביו?
·
איך אני יכול להפוך את העולם ליותר משתף פעולה, שוויוני והרמוני?
בואו נשתמש בהזדמנות הזאת ונהיה, וניצור, מה
שאנחנו רוצים לראות בעולם.
ריפוי העולם שלנו
בין אם וירוס-הכתר התכוון לכך או לא, בין אם
הוא נשלח על ידי אל או על ידי עטלף, המגיפה הזאת משנה את העולם.
אם השינוי הזה יהיה לטובה או לרעה - זה כבר
תלוי בנו.
זה תלוי בכל אחד מאיתנו איך להגיב על השינוי
הזה.
עליך להחליט אם לפעול מתוך פחד, ייאוש, בידוד
ושנאה.
או לאמץ אל לבך את השינוי, התלות ההדדית,
האהבה, האמת, האחריות.
זה תלוי בך אם לעזור ליצור מתוך הכאוס עולם טוב
יותר של אנשים, שללא קשר למיקומם ולמוצאם, עוזרים אחד לשני ועוזרים לעולם.
זה תלוי בך אם ללמוד את השיעורים של השינוי.
על ידי טיפוח המתנה המיוחדת שלך, תובנה אחת בכל
פעם.
על ידי נתינה של האהבה שלך לאחרים, תמיכה אחת
בכל פעם.
החל מעכשיו.
