אם היית עושה רק החלטה אחת לכבוד השנה האזרחית החדשה – שליטה
בשינוי רגשותיך צריכה בלי ספק להיות ההחלטה האחת הזאת!
כל תחילת שנה אנחנו מקבלים בתמימות החלטות שישפרו את חיינו
ויהפכו אותנו למאושרים יותר. למרבה הצער, אנחנו נוטים לעשות את המאמץ בכיוון לגמרי
לא נכון. אנחנו מנסים בעמל רב לשנות את העולם הסובב אותנו, וזה לא רק קשה מאד, אלא
לעתים קרובות גם לא תלוי בנו. דרך טובה יותר תהיה ללמוד לשנות בקלות את העולם
הפנימי שלנו, וכך להיות מייד מאושרים יותר.
הנה הדרכים היעילות ביותר שמצאתי לשינוי של כל רגש בלתי רצוי.
ישיבה של שלוש שעות במדיטציה כל יום, למשל, יכולה להיות מועילה מאד, אבל היא לא
בשבילי. אני, מסיבה בלתי מובנת כלשהי, תמיד העדפתי את השיטות הקלות יותר.
איך להפוך את הגורל לבחירה
למעשה, נגזר עלינו להיות נשלטים על ידי רגשותינו המיידיים בכל
פעם שמשהו מפעיל אותנו.
אבל רק לתשעים שניות.
המוח הזוחלי שלנו מגיב מייד לגירויים מאיימים בהרגשה של פחד או
כעס, ושולח כימיקלים שמכינים את הגוף ללחימה או לבריחה. אחרי דקה וחצי בלבד, עם
זאת, הכימיקלים האלה עוזבים את מחזור הדם, והשליטה יכולה לעבור חזרה למוח החדש והחכם
שלנו. אנחנו חופשיים עכשיו לבחור את הרגש שנרגיש, ואת התגובה שנפעיל.
לי, למשל, יש טראומה מטיפולי שיניים, אז כל תחושה בשיניים
מכניסה אותי להיסטריה מוחלטת. אבל אחרי תשעים שניות אני יכולה לאסוף את עשתונותיי
המבוהלים, ולבחור אם להישאר מבועתת, או להפוך את הפחד שלי לשלווה.
זה לא תמיד קל, כמו שאתם יכולים להבין.
למזלנו, יש כמה וכמה טכניקות שיכולות לבוא לעזרתנו.
לעשות את זה בדרך הקלה
הדרך הפשטה ביותר היא לזהות את הרגש שאנחנו מרגישים, לקבל את
זה שזה בסדר שאנחנו מרגישים כך, ולבקש עזרה בלהעלות את הרגש למקום הרבה יותר גבוה.
לבקש להעלות את הפאניקה שלי לתחושות ביטחון ואמון, למשל.
לא משנה ממי מבקשים את העזרה. זה יכול להיות מהאל הנבחר שלך,
היקום, העצמי הפנימי שלך, או פיה כחולה ומנצנצת. איכשהו, כולם עובדים. כשמבקשים
עזרה, דברים קורים.
מאד עוזר גם לדמיין איך מרגישים כשחווים את הרגש הגבוה ביותר,
למשל תחושת מוגנות מושלמת. הדמיון שלנו הוא יוצר-העולמות שלנו, והוא עוצמתי
להפליא.
הרבה פעמים זיהוי הרגש, והבקשה לרגש נעלה יותר, יכולים להספיק
כדי לשנות את הרגשות שלנו מקצה לקצה.
לעשות את זה בדרך הפסיבית
מצד שני, לפעמים השניות הבודדות האלה של ריכוז לא פותרות את
הכאב.
נדרשים אמצעים מרחיקי לכת יותר.
קריאה של כמה דפים מתוך ספר, למשל.
דרך הפעולה העצלנית ביותר שמצאתי (ותאמינו לי, בדקתי ה – מ – ו
- ן,) היא לקרוא את הפרק הרלוונטי בספר האושר: אושר מתמשך בעולם משתנה של
הדלאי למה והארכיבישוף דזמונד טוטו. הספר הפשוט והקסום הזה כולל פרקים שמסבירים
איך שני ענקי הרוח האלה מתמודדים עם רגשות כואבים של בדידות, פחד, כעס וייאוש,
והוא מועיל להפליא.
הספר הזה הוא היחיד שאני מחזיקה ליד המיטה, ובדרך כלשהי, קריאה
של הפרק הרלוונטי תמיד מביאה שקט לנפשי. אני לא יודעת איך זה קורה, (אם כי יש לי
חשדות,) ואני לא שואלת. אני פשוט משתמשת בקסם המרגיע של המלים.
התותחים הכבדים
ועדיין, לפעמים הרגשות הקשים עמוקים מדי, כואבים מדי, והם
ממשיכים לחזור שוב ושוב. הם ממשיכים לפגוע.
במקרים כאלה, זמנים נואשים מצריכים אמצעים נואשים. הם אפילו מצריכים
עבודה מסוימת, (עבודה מוחית, בעיקר. אנחנו מדברים כאן על עזרה ראשונה, ואנחנו
רוצים שהיא תהיה מהירה. וקלה, כמובן.)
אחת הדרכים היעילות ביותר לעבוד על רגשות לא רצויים נקראת,
תאמינו או לא, "העבודה".
אתם כנראה מאמינים לכך, כי "העבודה" של ביירון קייטי
ידועה מאד, ובצדק.
כדי לעשות את "העבודה", כל מה שצריך זה להגדיר את
המחשבות שמטרידות אותך, ועל כל מחשבה לשאול ארבע שאלות, ולהפוך אותה על פיה.
כמה יותר פשוט משהו יכול להיות?
שום דבר לא יכול להיות יותר פשוט מזה, בלי ספק.
אז בואו נעיף מבט על השאלות האלה, ואז נעשה את
"העבודה" ביחד.
ארבע השאלות הן:
1.
האם זאת האמת?
2.
האם ביכולתך לדעת בוודאות שזאת האמת?
3.
מה התגובה שלך – מה קורה – כשאת/ה
מאמינ/ה במחשבה הזאת?
4.
מי היית בלי המחשבה הזאת?
היפוך של המחשבה.
לדוגמא, הנה העבודה שלי על טראומת השיניים שלי:
קצת רקע: רופא השיניים שלי ניסה במשך שלוש שעות, ובאופן עקוב
מדם, לעקור שן ששורשיה הקיפו את העצם. חוץ מזה שכאב לי, גם פחדתי לטבוע בנוזלים שזרמו
לי לפה. מאז מעולם לא הלכתי לשום רופא שיניים.
לא כיף גדול, נכון?
בואו נעבוד על זה.
המחשבה שלי על הסיפור היא:
רופא השיניים לא היה צריך לעשות טעויות שגרמו לי לטראומה.
העבודה תהיה:
1. האם זאת
האמת? בטח. הרופא היה צריך להיות יותר מקצועי ומתחשב.
2.
האם ביכולתך לדעת בוודאות שזאת האמת? לא ממש.
הוא כנראה עשה את הטוב ביותר שידע לעשות. וכל אחד עושה טעויות.
3.
מה התגובה שלך – מה קורה – כשאת/ה
מאמינ/ה במחשבה הזאת? כשאני חושבת שהוא לא היה צריך לטעות, אני
מרגישה כמו קורבן. אני מרגישה פגועה. אני מרגישה חלשה ושברירית. אני מסרבת להיות
בסיטואציה כזאת שוב, אז אני לא הולכת לבדיקות ומזניחה את בריאות הפה שלי. אני
מרגישה מוזנחת. כל כאב אפסי בפה שלי מבעית אותי. אני פוחדת מהיום בו איאלץ ללכת
לרופא שיניים. אני מרגישה חרדה וחסרת אונים.
4.
מי היית בלי המחשבה הזאת? הייתי
יכולה לדאוג לעצמי כמו שצריך ולהיות גאה בעצמי. הייתי מרגישה יעילה וחזקה.
היפוך של המחשבה, בדרכים שונות:
אני לא הייתי צריכה לעשות טעויות שגרמו לי
לטראומה. נכון. הייתי צריכה לבדוק את הרופא ואת הטיפול מראש. הייתי
צריכה לעצור את הטיפול באמצע, ולקחת אחריות. נתתי לאחרים להיות היחידים שאחראים
עלי, ולא הייתי צריכה לעשות זאת.
רופא השיניים כן היה צריך לעשות טעויות שגרמו לי
לטראומה. נכון. הוא לימד אותי, למשל, שגם אם פחדתי לא באמת הייתי
בסכנה, אחרת הייתי עוזבת. למדתי שאני תמיד זאת שאחראית לבטיחות שלי, ושלמעשה אני
יכולה להתמודד בהצלחה עם פחד ועם סכנות.
אני כן הייתי צריכה לעשות טעויות שגרמו לי לטראומה.
גם נכון. אני יכולה להשתמש בהתנסות ההיא כדי ללמוד לסלוח לעצמי, ולסלוח
לאחרים, כי כולנו עושים טעויות. אם אפיק את הלקחים, החוויה הזאת יכולה לחזק אותי.
אני יכולה להמשיך לחקור היפוכים אחרים, כמו "רופא השיניים
לא היה צריך לעשות טעויות שגרמו לו לטראומה," או "אני לא
הייתי צריכה לעשות טעויות שגרמו לו לטראומה." אבל כבר הבנתם את
העניין. בכל היפוך ישנה אמת.
הדרך לגלות את האמת המיטיבה, ולהשאיר את הסבל מאחור, היא על
ידי חקירה. כפי שביירון קייטי אומרת, (בדומה לבודהיזם, לדעתי,):
"מוח
שלא נחקר הוא עולם של סבל."
"המציאות
תמיד רחומה יותר מאשר הסיפורים שאנחנו מספרים עליה."
"כשאני
בויכוח עם המציאות אני תמיד אפסיד – אבל רק ב100% מהפעמים."
כדי להבין טוב יותר את "העבודה", אפשר ללכת לאתר של
ביירון קייטי, thework.com, או לקרוא את ספרה, לאהוב את מה שיש: ארבע שאלות
שיכולות לשנות חיים.
כתיבה של התשובות עדיפה, אבל אם אתם עצלנים כמוני, ואתם כבר
יודעים את השאלות בעל פה, עשיית העבודה בראש גם עובדת לא רע בכלל.
בכל מקרה, ללמוד שוב ושוב שהמציאות מיטיבה עבורנו, זאת דרך נהדרת
להיות יותר שמחים.
תרגול מביא לשלמות
מעשיה ישנה מתארת אותנו כמכילים שני כלבים נצחיים, שחור ולבן,
שנאבקים ביניהם. כלב אחד הוא החלק שבנו שמרגיש פחד וכעס, והכלב השני הוא החלק שבנו
שמרגיש אהבה ושמחה. שני הכלבים האלה הם שלנו: שניהם דואגים לנו ורוצים להגן עלינו.
אנחנו אלה שיכולים לבחור את הרגשות של איזה כלב אנחנו רוצים לאמץ. האם נחוש פחד
וכעס ונפעל על פיהם, או שנבחר באהבה ובשמחה?
איזה כלב בתוכנו אנחנו מאכילים?
הבחירה
באהבה טובה יותר להצלחתנו, דרך אגב. אבל אנחנו חופשיים לבחור מה שנרצה.
תרגול של טכניקות, כגון בקשה של הרגשות הגבוהים יותר, קריאה של
אמירות מנחמות, או עשיית "העבודה" של ביירון קייטי, יכולים להביא לנו
שמחה ושלווה.
אבל שינוי של רגשותינו יכול להביא ליותר מכך.
כי הפיכתנו לשמחים משפיעה גם על אחרים.
ראשית, כי אנחנו נעשים פחות נקמניים ויותר אוהבים, נדיבים
ועוזרים.
שנית, כי אנחנו הופכים במידה מסוימת למודלים שמאפשרים לאחרים
ללמוד איך להיות שמחים גם הם.
כך אנחנו יכולים לעזור למשפחות שלנו, לקהילות שלנו, ולעולם
שלנו.
דרך התמודדות עם רגש מעיק אחד בכל פעם.
שינוי של רגש אחד בכל פעם.
החל מעכשיו.
